יש לכם דירה שרכשתם טרם הנישואין? קיבלתם בירושה או במתנה?

מדוע?

חוק יחסי ממון קובע במפורש כי דירות שהתקבלו בירושה או במתנה, או שנרכשו לפני הנישואין, אינן ניתנות לחלוקה במסגרת חלוקת הרכוש במועד הגירושין.

החוק אמור להרגיע ולקבוע את החלוקה. נכון? אז לא.

לא אחת קובע בית המשפט בפסיקותיו כי גם דירות אלו יחולקו בין בני הזוג במועד הגירושין.

מתי זה קורה?

• כאשר אדם קיבל דירה בירושה ושני בני הזוג מתגוררים בה.
• כאשר אדם רכש דירה לפני הנישואין אך לקח משכנתא יחד עם בן/בת הזוג לרכישתה.
• דירה שהתקבלה בירושה והיורש משכיר אותה - וכספי השכירות נכנסים לחשבון המשותף.
• אחד מבני הזוג תורם סכום נכבד לשיפוץ והשבחת הנכס שקיבל הצד השני בירושה או במתנה.

בית המשפט במקרה כזה יכול לקבוע כי במקרים המתאימים הייתה "כוונת שיתוף" - כלומר, בן הזוג הציג בפני הצד השני מצג לפיו הדירה שייכת לשניהם.

במועד הגירושין, יהיה הצד השני זכאי לחלק מהדירה.

מה הכוונה?

הצד שתרם סכום כסף לשיפוץ, או השתתף בתשלום המשכנתא, או התגורר בדירה, או חי מכספי השכירות - יכול לטעון כי הוא יצא מנקודת הנחה שהדירה שייכת גם לו, וכי אחרת לא היה משקיע כספים.

ומה הפתרון?

הסכם יחסי ממון - טרם הנישואין או לאחר הנישואין.

הסכם הקובע במפורש באיזה נכס יש כוונת שיתוף ובאיזה נכס אין.

הסכם שאומר במפורש: גם אם נהנים מפירות ההשכרה, גם אם משתתפים במשכנתא או תורמים סכום לשיפוץ או מתגוררים בדירה - אם לא נאמר אחרת ובמפורש, אין כוונת שיתוף, ובמועד הגירושין (בתקווה שלא יגיע) הדירה לא תחולק בין בני הזוג.

התגברו על אי הנעימות, הסדירו דברים בהסכם ממון מסודר.